רש"י על בבא מציעא נ״ט ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא נ״ט ע״ב:י״ג רש"י על בבא מציעא נ״ט ע״ב:ט״ז »

15 מַאי דִּכְתִיב ״וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״? תְּנֵינָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרֶךָ. וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: דִּזְקִיף לֵיהּ זְקִיפָא בִּדְיוּתְקֵיהּ, לָא נֵימָא לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ זְקֵיף בִּינִיתָא.

פירוש רש"י על בבא מציעא נ״ט ב:ט״ו

15 מום שבך אל תאמר לחברך - כיון דגרים הייתם גנאי הוא לכם להזכיר שם גירות:

16 מאן דאית ליה זקיפ' בדיותקיה לא נימא לחבריה זקיף ביניתא - מיש שיש לו תלוי במשפחתו לא יאמר לעבדו או לבן ביתו תלה לי דג זה שכל שם תלייה גנאי הוא לו:

« רש"י על בבא מציעא נ״ט ע״ב:י״ג רש"י על בבא מציעא נ״ט ע״ב:ט״ז »